העצמת משתמשים מול העצמת אובייקטים

אמנם הפרקטיקה של הענקת כוח למשתמשים כבר קיימת זמן מה, אך האם אנחנו יכולים להבין אותה מנקודת מבטם של האובייקטים ולא של המשתמשים? השערתם התיאורטית והמעשית של כותבי המאמר גורסת כי על מנת שאובייקט יוכל להפוך לסובייקט יוזם המעצים את המשתמש, עליו להיות ניחן ב-"התנהגויות" (במקרה הזה, יכולת ההבעה של התנועה). דרך גישת אומנות ועיצוב ששמה דגש על רובוטיקה ומדעי הקוגניציה כותבי המאמר מבקשים להבין את האינטראקציה החדשה של "אובייקט-אדם". הם שואפים לפתח אובייקטים המתנהגים בצורה "לא נכונה" כדרך שבה הם יוכלו לצאת נגד הפונקציות התוכננו עבורם. כך האובייקטים יוכלו לפתח סובייקטיביות שתאפשר ביסוס מערכת יחסים רגשית בין האובייקט לאדם שתוביל להעצמת האובייקט. דרך ערכת הכלים הרובוטית-מודולרית שפיתחו (קוד פתוח ונגישMisB KIT – ), כותבי המאמר מיישמים בפועל את המנגנון הרעיוני שפורט עד עתה.אמנם הפרקטיקה של הענקת כוח למשתמשים כבר קיימת זמן מה, אך האם אנחנו יכולים להבין אותה מנקודת מבטם של האובייקטים ולא של המשתמשים? השערתם התיאורטית והמעשית של כותבי המאמר גורסת כי על מנת שאובייקט יוכל להפוך לסובייקט יוזם המעצים את המשתמש, עליו להיות ניחן ב-"התנהגויות" (במקרה הזה, יכולת ההבעה של התנועה). דרך גישת אומנות ועיצוב ששמה דגש על רובוטיקה ומדעי הקוגניציה כותבי המאמר מבקשים להבין את האינטראקציה החדשה של "אובייקט-אדם". הם שואפים לפתח אובייקטים המתנהגים בצורה "לא נכונה" כדרך שבה הם יוכלו לצאת נגד הפונקציות התוכננו עבורם. כך האובייקטים יוכלו לפתח סובייקטיביות שתאפשר ביסוס מערכת יחסים רגשית בין האובייקט לאדם שתוביל להעצמת האובייקט. דרך ערכת הכלים הרובוטית-מודולרית שפיתחו (קוד פתוח ונגישMisB KIT – ), כותבי המאמר מיישמים בפועל את המנגנון הרעיוני שפורט עד עתה.

הכתבה נכתבה על ידי מתנדב המכון ירדן בן שושן

מבוא

האם האובייקט יכול לשנות את מעמדו ולהפוך לסובייקט, או לפחות לסוכן? לחפצים, יש יכולת לגרום לנו לעשות דברים, ולהציג עצמם כאמצעי להשלמת משימה. אך מלבד אותו טבע פרגמטי, כיצד יכול אובייקט לבסס מערכת יחסים בה הוא היוזם מבלי לאבד מהרלוונטיות שלה? על פי כותבי המאמר, התשובה נעוצה בגישת האמנות והעיצוב הנמצאת בדיאלוג עם שתי דיסציפלינות אחרות: רובוטיקה (העמדת הרעיון התיאורטי למבחן מעשי) ומדעי הקוגניציה (שיפור ההבנה ביחסי "אובייקט-אדם").

סקירת הספרות

ישנה מסורת של אובייקטים התנהגותיים באמנות. חפצים דוממים שניחנו בתנועה הם דוגמה טובה לאובייקט התנהגותי. ישנו פער בתפיסה של האדם את האובייקט. עצם דומם לא אמור לנוע, אך כשזה קורה, הפער התפיסתי שנוצר מעורר התנהגות אצל האדם ולמעשה אנו חושבים על האובייקט כסובייקט. למושג התנהגות היה תפקיד מרכזי בהגדרת הקשר בין האדם לאובייקט ובמקרה שלנו, למכונה. ישנם שני צדדים לסובייקטיביזציה של מכונות: מצד אחד, מכונות מגלמות את האידיאל בכל הנוגע לשירות האדם. מצד שני, לסובייקטיביזציה של מכונה יכולה להיות השפעה פסיכולוגית על האדם. הוא יכול לתפוס את המכונה כמטרידה או מאיימת. המאמר מתמקד באובייקטים לא התנהגותיים, שפעולתם משמשת לחיזוק אישיות ולא לשרת יעילות פרודוקטיבית כלשהי. כדי להבטיח שאובייקט מפגין התנהגות לא נכונה (הנחוצה לשם השגת סובייקטיביזציה), עליו להפגין תחילה התנהגות (המוגדרת כהרכבן של פעולות גלויות המייצרות רושם של התנהגות אצל המתבונן). לאחר מכן ניתן ליצור קשרים בין פרמטרי הפעולות והשפעתן על הפרשנויות הנתפסות אצל המתבונן. המאמר מתרכז בחקר האינטראקציות מנקודת המבט של האובייקט. אובייקטים מעצימים הינם בעלי אוטונומיה מסוימת, מסוגלים ליזום אינטראקציה עם המשתמש ואף לעסוק בהתנהגויות שגויות כדי לתבוע את חלקם באינדיבידואליות.

שאלת המחקר

השערתם התיאורטית והמעשית של החוקרים הינה כי על מנת שאובייקט יוכל להפוך לסובייקט יוזם המעצים את המשתמש, עליו להיות ניחן ב-"התנהגויות" (במקרה הזה, יכולת ההבעה של התנועה). על מנת לפתח ערכת כלים למעצבים, נבחנו הדרכים השונות שבהן אובייקט המציג התנהגות שגויה (במובן שהוא לעיתים לא פועל כשבשגרה) יכול לקדם אינטראקציה עם בני אדם, וכיצד המוזרויות הקטנות בהתנהגותו יכולות לטפח מערכת יחסים עם המשתמש לאורך זמן.

המסגרת התיאורטית המוצעת

כותבי המאמר מציעים מרחב עיצוב ראשוני הכולל שלוש תכונות: אופי, כוונה ותנועה. דרך תכונות אלו המעצב יוכל לייצר אישיות לאובייקט – הוא יגדיר תכונות אישיות או מצב רוח, יקבע איזו כוונה/מוטיבציה משקפת את תכונת האופי הזו ולבסוף יגדיר את המאפיינים הנצפים של ההתנהגות המבטאת את הכוונה/מוטיבציה. מנקודת מבטו של המשתמש התהליך עובד הפוך. הנה דוגמה המסבירה את העניין: מצלמת אבטחה במוזיאון, שבמקום לעקוב אחרי המבקרים, מתרחקת כאשר אדם כלשהו מתקרב. על סמך התנהגות זו, המשתמש יכול להסיק כי תכונת האישיות של האובייקט הינה ביישנות. על מנת להבין יותר את הפרשנויות הפסיכולוגיות העומדות בבסיס ההבנה של התנהגות האובייקט, אנו יכולים לשאול שלוש שאלות: האם זה חי? דבר היכול להעיד על אוטונומיה מסוימת, האם יש לזה כוונות? והאם זה יכול ליצור אינטראקציה חברתית עם סוכנים אחרים? כלומר, ביסוס אינטראקציה חברתית. תכונות אישיות העונות במידה כזו או אחרת על שלושת השאלות הללו מתגלות דרך ליקוט רמזים מהאופן שבה אובייקט נע ומקיים אינטראקציה עם סביבתו. כאשר אובייקט מציג התנהגות שגויה, על המעצב לזכור כמה משוכללת צריכה להיראות התנהגותו על מנת שיעורר את הפרשנות והרגש הנכונים מצד הצופה ואילו רמזים התנהגותיים הם הרלוונטיים ביותר להשגת מטרה זו.

סיכום שיטת המחקר והליך המחקר

כותבי המאמר פיתחו קריטריונים התנהגותיים המורכבים משמונה סולמות הערכה שתפקידם להעריך התנהגות שגויה של אובייקט. כך למשל, כדי ליצור את הרושם שרובוט אינו מעוניין לבצע משימה, לפני כן, הוא חייב להוכיח את היכולת לבצע אותה. בנוסף, ההתנהגות שלו חייבת להיות מאורגנת ומכוונת מספיק, כך שהצופה יוכל לזהות את הכוונה של הרובוט לא לבצע את המשימה. מלבד התיאוריה, כותבי המאמר מדגישים את הצורך בפרקטיקה. הם מציעים שימוש בטכניקות קיימות להנפשת אובייקטים באופן עצמאי, בעיקר שימוש ברובוטיקה מודולרית. הטכנולוגיה בה בחרו להתמקד שייכת לחברת Robotis העונה על הקריטריונים שהציבו: מודולריות, חוסן, קוד פתוח, קלות שימוש, איכות רכיבים ועלות. בנוסף, הם פיתחו תוכנה המספקת אפשרויות פשוטות לעיצוב והפקה של התנהגויות. כל אלו יוצרים toolkit בשם MisB KIT בו אפשר להשתמש בעתיד.

סיכום ממצאי המחקר

על מנת להתנסות בבנייה והערכה של אובייקטים התנהגותיים החוקרים פיתחו סדרה של סדנאות העוסקות בהתנהגות השגויה של אובייקטים מונפשים. הסדנה שהתקיימה במינכן בשנת 2014 כללה חמישה שלבים: סקירה היסטורית רלוונטית לצורך השוואה, הצגת מרחב העיצוב וכיצד ליצור התנהגות שגויה באובייקטים, שימוש ב- MisB KIT והתנסות בו, הצגת התקדמות הפרויקט, הצגה מלאה של הפרויקט מול קהל הסדנה. אחד הפרויקטים היה שחזור של חפץ יומיומי: פח אשפה. ברגע שהצופה מתקרב אליו ומנסה לפתוח אותו, הפח מסתובב, חוסם גישה אליו ומונע מהצופה להכניס אליו אשפה. פח זה הוצג כפח אשפה אקולוגי המטיל ספק בעצם השלכת אשפה. לאחר הצגת הפרויקט, המשתתפים התבקשו לרשום את ההגדרה שלהם להתנהגות שגויה באובייקט. נראה שההגדרות מתבססות על ארבעה מימדים: 'התנהגות בלתי צפויה', 'התנהגות לא מקובלת חברתית', 'התנהגות מפתיעה', 'התנהגות שונה, לא מכוונת עם מטרה לא צפויה'.

סיכום דיון ומסקנות

מטרת החוקרים היא להתייחס לנושא של אובייקטים (שגויים) התנהגותיים על ידי חיבור של מספר נקודות מבט ושיטות, על מנת לאזן בין רפלקציה לבין מעורבות מעשית. החוקרים מציעים ערכת כלים (MisB KIT) לפיתוח והענקת תכונות לאובייקטים כך שבני אדם יוכלו להבין אותם במונחים של ייחוס כוונה, אמונה או מטרה. אם חפץ יכול לכלול את היכולת להפגין התנהגויות שגויות, כיצד נוכל לוודא כי התנהגויות אלו יישארו בלתי צפויות? שכן ברגע שנבין את המניעים שלהן, ואיך שהן באות לידי ביטוי, ההתנהגויות האלה כבר לא ייראו בלתי צפויות. ישנן כמה אסטרטגיות אפשריות. העיקרית שבהן נמצאת בתכנות של אובייקטים רובוטיים, ובכך מצטרפת למרדף אחר "בינה מלאכותית". בנוסף, החוקרים מדגישים את החשיבות בשילוב חומרים (גומי למשל) יחד עם "התנהגויות" באותם אובייקטים כדי לייצר פעולות, תגובות ותנועות בלתי צפויות. לבסוף, כדי להמשיך ולהרחיב את ההתבוננות על ייחוס התנהגויות לאובייקטים בעתיד, החוקרים עשויים לבחון התנהגויות מתוך גישה "מוסרית". במקרה זה, אובייקטים התנהגותיים כבר לא יובנו רק במונחים של האופן שבו אנשים מייחסים להם כוונות, אמונות או מטרות, אלא אובייקטים התנהגותיים יובנו באופן שבו ערכים ספציפיים משויכים אליהם, מתוקף האוטונומיה שלהם ויכולתם הטבועה לאישור ופעולה.

מקורות 

Baudrillard J (1968) Système des objets. Gallimard, Paris

Beck WS, Liem KF, Simpson GG (1991) Life, an introduction to biology, 3rd edn. Harper Collins, New York

Dunne A (2005) Hertzian tales. Electronic products, aesthetic experience and critical design. MIT Press, Cambridge

Dunne A, Raby F (2001) Design Noir: the secret life of electronic objects. August/Birkhäuser, Basel

Dunne A, Raby F (2013) Speculative everything: design, fiction, and social dreaming. MIT Press, Cambridge

Gergely G, Nádasdy Z, Csibra G et al (1995) Taking the intentional stance at 12 months of age. Cognition 56(2):165–193

Heider F, Simmel M (1944) An experimental study of apparent behavior. Am J Psychol 57:243–259

Levitis DA, Lidicker WZ, Freund G (2009) Behavioural biologists do not agree on what constitutes behaviour. Anim Behav 78:103–110

Luo Y, Baillargeon R (2005) Can a self-propelled box have a goal? Psychological reasoning in 5-month-old infants. Psychol Sci 16(8):601–608

Pickering A (2009) The cybernetic brain: sketches of another future. University of Chicago Press, Chicago

Scholl BJ, Tremoulet PD (2000) Perceptual causality and animacy. Trends Cogn Sci 4(8):299–309

Szeemann H (1975) The bachelor machines. exh cat Rizzoli, New York

Wallace R, Sanders GP, Ferl RJ (1991) Biology: the science of life, 3rd edn. Harper Collins, New York