מחקר זה בחן את התנאים בהם טיפול פסיכותרפי בווידאו סינכרוני יכול להעצים מטופלים בהיבטי מסוגלות עצמית ושיפור עצמי. המחקר התבסס על השוואה בין טיפול פנים מול פנים לבין טיפול וידאו סינכרוני, במטרה להבין את תנאי ההצלחה או הכישלון של טיפול וידאו, עם דגש על מאפייני תחושת העצמאות וקטיעת הרצף היומי
מחקר זה בוחן את הקשר בין מיקוד השליטה, תחושת העצמאות, והשימוש במסרים מידיים. מטרת המחקר הייתה להבין כיצד תחושת השליטה העצמית משפיעה על השימוש במסרים מידיים (כגון וואטסאפ), ובאופן בו אפיון הממשק הדיגיטלי מאפשר למשתמשים לחוות העצמה והתמודדות טובה יותר עם עומסי מידע. מגישות: סופיה גוסיינוב וטל רבינוביץ'מרצה: ד"ר דוד
עבודה זו בוחנת את אופן ההיכרות הראשוני בפלטפורמות דייטינג דיגיטליות, ומציעה כי רמת העומק בשלב ההיכרות הראשוני משפיעה על עומק הקשר בהמשך. המחקר מתמקד בהשוואה בין אפליקציות "טינדר", שמדגישה קשרים מהירים ושטחיים יחסית, לבין "אוקיי-קיופיד", שמציעה תהליכי התאמה מבוססי פרופיל אישי. ממצאי המחקר מראים כי עומק ההיכרות הראשונית משפיע על
עבודה זו חקרה את השפעת הממשקים הדיגיטליים לניהול זמן על תחושת השליטה העצמית והמסוגלות של המשתמשים. במחקר זה, המשתמשים היו עובדים וסטודנטים בגילאי 20-35, והשאלה המרכזית הייתה האם עקרונות עיצוב תומכי ניהול זמן, המיושמים בממשקים כמו אפליקציות ניהול משימות, מגבירים את תחושת ההצלחה והמסוגלות של המשתמשים. מבוא המבוא מתאר את
מחקר זה חוקר את ההשפעה של סרטוני Reels בטיקטוק על אימוץ אורח חיים בריא בקרב צעירים ישראליים בגילאים 18-30. המטרה הייתה להבין כיצד הסרטונים משפיעים על קבלת החלטות בתחום הבריאות ועל עידוד תהליכי שינוי כגון שיפור תזונה ופעילות גופנית. המחקר בחן משתנים כמו מגדר, תדירות שימוש באפליקציה וסוגי תוכן מועדפים,
המחקר בוחן את ההשפעה של מציאות רבודה על תחושת המסוגלות העצמית ותחושת ההעצמה בקרב סטודנטים ועובדים המשתמשים בטכנולוגיה זו בסביבה מקצועית ולימודית. המטרה העיקרית של המחקר הייתה להעריך האם טכנולוגיות מציאות רבודה יכולות לתרום לשיפור הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות של המשתמשים, ולספק כלים לפיתוח מיומנויות בתפקוד יום-יומי בסביבה דיגיטלית מתקדמת.
עבודה זו בוחנת את האופן שבו פלטפורמות האזנה לפודקאסטים יכולות לשמש כלים להעצמת המשתמשים. המחקר מתמקד בשאלה כיצד עקרונות עיצוב ואפיון חוויית משתמש יכולים לעודד הרגלי האזנה ולהפוך אותם לחלק משגרת היום-יום, עם השפעה חיובית על ההתפתחות האישית. על פי הממצאים, משתמשים נוטים לפתח הרגלי האזנה ברמה גבוהה יותר כאשר
עבודה עוסקת בהשפעת סביבות למידה מקוונת על מסוגלות עצמית ותחושת הביטחון העצמי בקרב סטודנטים הסובלים מחרדה חברתית. במסגרת העבודה נבחן האופן שבו כלים מקוונים כמו Zoom ושאר פלטפורמות מקוונות, משפיעים על יכולות הדיבור בפני קהל, התנהלות באינטראקציות חברתיות והשתתפות פעילה בשיעור, אצל סטודנטים אשר נוטים להימנע מצבי קהל כתוצאה מחרדה
מחקר זה עוסק בבחינת האופן שבו עיצוב פוסטים באינסטגרם משפיע על תפיסת דימוי הגוף של משתמשות צעירות בישראל, תוך בחינת תפקידה של תמיכה משפחתית כגורם מתווך. עבודה זו נכתבה מתוך הכרה במרכזיות של רשתות חברתיות בעיצוב זהות ודימוי עצמי בקרב משתמשים, ובמיוחד בקרב צעירים המושפעים מדימויים אידיאליים המוקרנים דרך פוסטים
עולם הטכנולוגיה האינטראקטיבית עבר שתי מהפכות גדולות. הראשונה הינה מהפכת השימושיות המאפשרת למשתמש להשלים את משימותיו בהצלחה באמצעות ממשקים של מערכות דיגיטליות. המהפכה השנייה הינה מהפכת ה-UX, שיוצרת חוויה הוליסטית וחדשנית החורגת מעבר למתן מענה עבור צרכיו הפרגמטיים של המשתמש. UED (User Empowering Design) היא המהפכה השלישית. כפי ש-UX הרחיבה את השימושיות, כך UED שואפת להרחיב את ה-UX תוך דגש על היבטים הנמצאים במסלול חייו העיקרי של המשתמש. היא מציעה מודלים המהווים תשתית מתודולוגית לסיווג טכנולוגיות ומתן פתרונות עיצוביים להעצמת היבטים בחייו של המשתמש הנמצאים מעבר לחוויית השימוש במוצר.
