מאחר שאנחנו כמכון מחקר מתעסקים פחות ביצירת הצורך, אלא רק בבנית המענה ליצרני הטכנולוגיה, אנחנו שמחים לראות את העבודה המופלאה שעושה המרכז לטכנולוגיה הומנית (Center of Humane Technology) בראשותו של טריסטאן האריס (Tristan Harris) המדהים.
האריס שעבד בגוגל כמעצב אתיקה, פרש בשנת 2013 לאחר שהבין כי הטכנולוגיה הגיעה למצב של ג'אנק פוד טכנולוגי – טעימה בטירוף, ממכרת אש אבל ממש לא בריאה עבורנו.
אם קיבלת חינם, כנראה שאתה הוא המוצר
הוא זיהה כי המטרות העיקריות של ענקיות התוכן הדיגיטליות הגדולות בעולם כלכלת הקשב הפכו לארבעה:
- Acquisition – צירוף משתמשים
- Conversion – גרימת המרה ע"י המשתמשים
- Retention – חזרת המשתמשים שוב ושוב
- Monetization – המרה של המשתמשים לכסף
וכל האמצעים היו כשרים. נרתמו לעניין טובי המוחות בעולם עם המחקרים העדכניים והנרחבים ביותר. תחומים כמו טכנולוגיות משכנעות, כלכלה התנהגותית, נאדג' ועוד כלים רבים ושונים הפכו לנשק האולטימטיבי של חברות הענק בכדי לזכות בגביע הקדוש של התעשיה – הקשב של המשתמש.
לרדת בגדול הגיע לעולם הדיגיטלי
אולם את גולת הכותרת של המאמץ האדיר של שינוי נושאות המטוסים הענקית הנקראת עולם ההייטק הוא מיקד בסרט עוכר השלווה של נטפליקס "מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית" (The Social Dilemma). ואכן, בסרט שהפך לאחד הנצפים ביותר בתולדות נטפליקס, הוא וחברים נוספים מתוך התעשיה מתארים ומסבירים בפרטי פרטים באלו שיטות פסיכולוגיות עושות ענקיות הדיגיטל שימוש על מנת להשיג את תשומת הלב שלנו. והם לא בוחלים באמצעים. הסרט זעזע את ציבור צרכני הטכנולוגיה והפך את דעת הקהל מצרכנית לא מודעת לצרכנית חצי מודעת.
האם אנחנו בשלים להשתחרר מהמלכודת?
להערכתנו, "המלכודת הדיגיטלית" לעולם הדיגיטל, הוא כמו "לאכול בגדול" לעולם האוכל. צעקה של הצרכנים ליצרנים: "הפסיקו עכשיו ומיד לייצר מוצרים טעימים, ממכרים ולא בריאים! התחילו לייצר מוצרים שהם גם בריאים!". טריסטאן האריס והמרכז שלו עושים עבודת קודש מופלאה ביצירת האווירה והצורך לטכנולוגיה בריאה והומנית. הם מחנכים את השוק והצרכנים להתחיל לבקש ולדרוש טכנולוגיה בריאה.