אם ישאלו אתכם, "זכיתם במיליארד דולר, האם תמשיכו לעשות כביסה, לשטוף את הבית, או להכין את האוכל שלכם?". סביר להניח שרובכם יענה "בטח שלא, זו ההזדמנות להיפטר מהמטלות המעיקות הללו…". ואם ימשיכו וישאלו אתכם "ומה עם מישהו יאכיל וישקה אתכם ישירות לפה, מתאים לכם?", אתם תענו בבהלה: "זה לא, מה פתאום!!! אף אחד לא יאכיל או ישקה אותי, מה, אני נכה?!".
תובנה בסיסית זו אומרת כי יש דברים בחיינו שהם חשובים וקריטיים לנו, ויש דברים שאנו מעדיפים שלא להתעסק בהם. לדברים החשובים והקריטיים לנו בחיים אנו קוראים הנתיב המרכזי של המשתמש.
המחקר מראה כי העצמה תתרחש בדרך כלל בנתיב המרכזי למשתמש. הרעיון הוא שמשתמש פחות מושפע מהעצמה בדברים הפחות חשובים בחייו, ואילו בדברים החשובים לו הוא רגיש מאוד להעצמה או לבלימת העצמה.
אתם בטח שואלים את עצמכם איך מגדירים את הנתיב המרכזי החשוב למשתמש?
הנה שתי שאלות קצרות וממוקדות שיכולות לעזור לזהות מהו הנתיב המתאים למשתמש:
- מה המשתמש רוצה? – כל השאיפות והחלומות שאדם שואף להשיג או לשמר בחייו. כגון לשמור על עצמאות באכילה, להיות הורה, לחזק קשרי משפחה, לדעת לנגן, להצליח לכתוב ספר וכד'.
- מה המשתמש צריך? – כל הנקודות והצרכים שאדם צריך על מנת להצליח בחיים בצורה מספקת. כגון להצליח לפרנס, להצליח לשווק, לתחזק את הבית, לדעת אנגלית וכד'.
כאשר אנחנו באים להעצים את המשתמש, אנחנו חייבים למפות את הנתיב המרכזי של המשתמש עבורו אנחנו מכינים את המערכת. אחרת ננסה להעצים אותו במקומות הלא נכונים ונפספס אותו, ועוד נבזבז משאבים על המקום הלא נכון.
בתמונה: נהר שהוא הנתיב המרכזי, ועוד הרבה יובלים שהם לא הנתיב המרכזי…