יש פתרון למלכודת הדיגיטלית?

Shape Image One
יש פתרון למלכודת הדיגיטלית?

יש פתרון למלכודת הדיגיטלית?

מחקר שנערך במכון מגלה כי יש דרך להתחמק ממסכי העשן של המלכודת הדיגיטלית * עורכי המחקר, ד"ר דוד גלולה וצוות המכון: "דור ה-Y כבר לא מוכן להסתפק בשמישות ובחוויה שמציעות ענקיות התוכן הדיגיטלי. הם רוצים שהטכנולוגיה תשנה להם את החיים. 51% מהמשתמשים כבר מדווחים כי טכנולוגיה שינתה את משמעות חייהם

51% מדור ה-Y כבר מצפה שהטכנולוגיה תעזור לו לממש את משמעות חייו

הסרט החדש של ענקית התוכן נטפליקס, "מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית", העלה לפני השטח את מה שכולנו ידענו מזמן שמסתתר באפילה: הסכנות של הרשתות החברתיות בפרט והעולם הדיגיטלי בכלל.

הסרט החדש של ענקית התוכן נטפליקס, "מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית", העלה לפני השטח את מה שכולנו ידענו מזמן שמסתתר באפילה: הסכנות של הרשתות החברתיות בפרט והעולם הדיגיטלי בכלל.

המצפון של עמק הסיליקון מתעורר

הסרט, הרצוף בראיונות עם בכירי התעשייה והצצה אל מאחורי הקלעים, מראה "איך הם עושים את זה", חושף את המנגנונים המזיקים שמלווים בניצול וכריית מידע, מטפחים התמכרויות, וגורמים לעלייה בשיעור הדיכאונות – אבל ממעט, אם בכלל, בהצעת פתרונות מעשיים של ממש העוסקים בשינוי טכנולוגי.

מחקר של מכון המחקר UED להעצמת משתמשים, העוסק בחקר יישומי של העצמת המשתמשים בעולם הדיגיטלי, מגלה שהפתרון טמון בשינוי סדר העדיפויות אצל יצרני הכלים הדיגיטליים שיתבצע בראש ובראשונה באמצעות שינוי סדרי העדיפויות אצל הצרכנים.

"עד היום מעצבי המוצרים הדיגיטליים שמו דגש על הפונקציונליות ועל החוויה", הוא מסביר, "הם עסקו בשאלה איך לעשות את המוצר שלהם מהיר יותר, נוח יותר, עם חוויית משתמש טובה יותר, אבל הם לא שמו בראש מעייניהם את הצרכים של המשתמש עצמו. את חייו עצמם".

נו מור ג'אנק טק…

ד"ר גלולה מדמה את השימוש בכלים הדיגיטליים הקיימים לאכילת ג'אנק פוד: "בעולם המזון לקח זמן עד שהצרכנים התחילו לדרוש מזון שהוא גם בריא, והיום גם ברשתות המזון המהיר מגישים מנות בריאות יותר, כי יש לזה ביקוש. כך גם בתחום הדיגיטל. עד היום זה לא בער, אבל דור ה-Y כבר לא מוכן להסתפק בשמישות ובחוויה בלבד שמציעות ענקיות התוכן הדיגיטלי. הוא מתחיל לבקש את הרמה שמעבר – העצמה".

Junk Tech – כינוי לטכנולוגיה שהיא ממכרת, כיפית אבל לא בריאה עבורנו

למעשה, מי שלימד את ענקיות התוכן הדיגיטלי למכר את המשתמשים הוא ניר אייל – תלמיד ישראלי של בי.ג'י פוג, חוקר מאוניברסיטת סטנפורד שבלב עמק הסיליקון. פוג פיתח שיטה שבה טכנולוגיות יוכלו להשפיע על המשתמש בהם, אייל בספרו "Hooked" לקח את זה עוד צעד אחד קדימה ולימד את מפתחי הכלים הדיגיטליים איך לגרום למשתמשים להתמכר למוצרים שלהם. הוא הדריך את ענקיות הדיגיטל בעמק איך לייצר מנגנוני תגמול באמצעות דופמין, ואיך להשתמש בעקרונות שכנוע על מנת ליצור אצל המשתמשים תלות בלתי נשלטת במכשיר.

"לעיתים, כשאנו מזהים שהטכנולוגיה היא הגורם להחלשה של האדם, אנחנו משתמשים בכלים שאייל ופוג פיתחו, יודעים לנטרל אותם ואולי אפילו להשתמש בהם כדי להשיג מטרה הפוכה, של העצמת המשתמשים", מסביר ד"ר גלולה.

המטרה היא האדם; העצמה היא הדרך

בעידן שבו כל אדם שלישי הוא קאוצ'ר, וכל אדם שני מתעסק ב-NLP ופסיכולוגיה חיובית, מילה כמו "העצמה" עלולה להיתפס כלא יותר מקליקבייט מילולי, אבל מתברר שהעצמה היא הרבה יותר מזה.

"פסיכולוגים הומניסטיים כמו מאסלו, אלדרפר, רוג'רס ופרנקל מגדירים העצמה כצמיחה, שגשוג וגדילה", מסביר ד"ר גלולה, "כמימוש של הפוטנציאל שטמון באדם. ישנם המון אמצעים ושיטות שיכולים לעזור למשתמשי כלים דיגיטליים לעבור העצמה, להתגבר על חולשות ולשפר חוזקות. חלק מהם כבר מיושמים באופן טבעי במוצרים שונים, אבל אנחנו בודקים בצורה שיטתית איך רותמים את השיטות האלו לעולם הדיגיטלי, ואיך מיישמים אותם באפיון ובעיצוב של כלים דיגיטליים".

הופכים לילה ללבן ויום למחרת לשחור…

לצורך בהעצמה יש השלכות מעשיות על העולם הדיגיטלי. מכירים את זה שבסוף של פרק בנטפליקס, הפרק הבא מתחיל אוטומטית? הלילה שלכם הופך ללבן ויום העבודה למחרת לשחור? – "אחרי לילה כזה", אומר ד"ר גלולה, "אנשים מבינים את הנזק שגורמים להם המוצרים האלו והם מבינים שהם צריכים משהו אחר. בעולם של מוצרים מעצימי משתמש, משעה מסוימת בלילה ברירת המחדל תהיה שהפרק הבא לא ינגן אוטומטית מיד לאחר שלוש שניות. ואם המשתמש ירצה לראות את הפרק הבא, הוא יצטרך לחפש אותו. הרעיון הזה, למשל, מבוסס על עקרונות עיצוב סביבה של כלכלה התנהגותית. כך הכלי עצמו מסייע לך במניעת התמכרות".

הוא מדגים את תוצרי השיטה באחת האפליקציות הפופולריות ביותר בעולם: "ניקח את וואטסאפ לדוגמה. זה כלי לתקשורת ולחיבור בין בני אדם, אבל כתוצאה מתחלופת ההודעות המהירות ונפח הפעילות של הקבוצות, בעיקר הרועשות שבהן, דווקא קרובי המשפחה והחברים שלנו, האנשים שהכי חשובים לנו, נדחקים לעתים קרובות לתחתית הפיד. הדחוף מחליף את החשוב. מי שרוצה שהכלים הדיגיטליים יעצימו את המשתמשים, מזהה את הנקודה הזאת, ומתכנן את הכלי כך שייתן מקום גם למה שחשוב. לדוגמה: אפשר להוסיף פיצ'ר בוואטסאפ שישמור תמיד את 'החשובים לך' למעלה. המשתמש ייקבע מי חשוב לו והוא בוחר בו, ובתהליך ארוך טווח, הוא מחזיר את מה שחשוב לחייו".

מפתחים ארגז כלים 

בריאיון אחרי ריאיון, הנחקרים דיברו על כך שיש להם צורך בהעצמה של קשרים משפחתיים, ומתוך ניתוח איכותני מעמיק של דבריהם ושל התמות המרכזיות הבנו שמה שגרם לתקלה זו הטכנולוגיה. הלכנו לארגז הכלים של מאפיין העצמת משתמשים והוצאנו משם את העקרון של 'הצפת החשוב', שהוא עקרון עיצובי של תחומי השימושיות וחוויית המשתמש, והוא מבוסס על עקרונות קוגניטיביים. מתוך ארגז המיקרו-קופי שלפנו את העקרון של 'לדבר בשפת המשתמש'. מיפינו את ההצלבה בין האדם לטכנולוגיה וניצלנו כלים קיימים משני תחומים, וכשצירפנו אותם – נתנו מענה לבעיה מתחום שלישי, של ההעצמה. לפעמים שמישות טובה נותנת מענה להעצמה".

יש עתיד: 87% כבר שם

לפי המחקר של המכון, שמבוסס על מחקרים מתיאוריות העצמה, פסיכולוגיה חיובית, כלכלה התנהגותית וטכנולוגיות משכנעות ובוצע באמצעות ניתוח שאלונים וראיונות אישיים, משתמשים במוצרים דיגיטליים יכולים להשיג יותר מסוגלות עצמית, יותר עצמאות ויותר שליטה – וזאת באמצעות טכנולוגיה שעוצבה כך שתעצים את המשתמשים בה. 87% מהנחקרים במחקר דיווחו שהטכנולוגיה שינתה לטובה את חייהם במימדים אלו, כאשר 51% מהנחקרים כבר מדווחים כי טכנולוגיה שינתה גם את משמעות חייהם. בין הכלים הדיגיטליים שמשתמשים ציינו ככאלו שיכולים לעודד העצמה נמנים פייסבוק (19.2%), וייז (8.1%), וורד (12.8%), וואטסאפ (8.7%) ועוד מוצרים דיגיטליים רבים.

העצמה מתרחשת "מחוץ למוצר" – כלומר, שלא השימוש במוצר הוא שמשתנה, אלא החיים עצמם

במחקר התגלו 120 עקרונות עיצוב מעצימים שמחולקים ל-10 מחלקות תוכן. ממצאי המחקר מעלים שרוב המשתמשים (67%) מזהים שהעצמה יכולה להתרחש בדברים שהם ליבת החיים של האדם – משפחה, תקשורת, עבודה – ופחות בתחביבים. ממצא מפתיע שהתגלה במחקר הוא שמידע לבדו לא שווה כוח ואינו מעצים (פחות מ-1% מהנבדקים ציינו אותו), בעוד מידע שמסודר שמסייע לקבלת החלטות התגלה כמעצים בממד השליטה (יותר מ-17% מהנבדקים ציינו אותו) . בנוסף, במחקר התגלה בצורה מובהקת שאנשים מוכנים להיות תלויים בטכנולוגיה והיא תגרום להם להרגיש עצמאות, זאת בניגוד לתלות באדם אחר, השוללת את תחושת העצמאות (יותר מ-28% מהנבדקים ציינו זאת). עוד התגלה במחקר שהעצמה מתרחשת "מחוץ למוצר" – כלומר, שלא השימוש במוצר הוא שמשתנה, אלא החיים עצמם; המשתמש, למשל, מרגיש שיש לו יותר זמן למשפחה שלו.

יומן שחושב על משמעות חיי?

ד"ר גלולה מציג כמה דוגמאות לעתיד של תחום העצמת המשתמשים: "תחשבו על יומן מקוון, למשל אאוטלוק של מיקרוסופט או קלנדר של גוגל, שמציג לכם את ההישגים שלכם לאורך היום, השבוע, החודש ועוזר לכם לשפר את תחושת המשמעות באמצעות העיקרון של צבירת הישגים. גם הטלפון החכם והמחשב יכולים לעבור שינוי מהותי שיביא לכך שכאשר אתם צריכים זמן מיקוד לעצמכם או למשפחה, המערכת תיצור מעין חופה או בועה וירטואלית שבנויה כך שהיא שולחת הודעה מיידית למי שמתקשר אליכם ומעדכנת אותו שאתם נמצאים כרגע בזמן מיקוד אישי או משפחתי. לצד השני, כמובן, תהיה אופציה לעדכן אם זה דחוף, אבל ברירת המחדל היא של הגנה על הזמן האישי והמשפחתי שלכם. אותה הגנה חיונית גם בזמן נהיגה. מערכת שתעוצב כך שתעצים משתמשים תספק לכם הגנה אוטומטית שתודיע לכולם שאתם בזמן נהיגה, ואם הם רוצים ליצור איתכם קשר – שיתקשרו ולא ישלחו הודעות. ואם כבר אנחנו בתוך הרכב, אז גם ווייז צריך לעבור שינוי. בגלל האפליקציה הזו איבדנו את ההכרה בנוגע למה שקורה מסביבנו וקצת הפכנו לרובוטים שנוהגים בצורה אוטומטית, ומערכת מעצימה תחזיר למשתמש את האוריינות הניווטית באמצעות הכרת האזור".

וזה לא נגמר שם. לדברי ד"ר גלולה, מערכות מעצימות יספקו תזכורת בנוגע לבלנס בין עבודה למשפחה, יסייעו לנו לחסוך כסף, באמצעות הצגת העתיד בהווה באופן מיידי, ואפילו יעזרו לנו לשמור על הדיאטה באמצעות הכלי של "לחגוג הימנעות כאילו היא הצלחה", וזאת באמצעות צבירת הישגים קטנים והצגתם למשתמש.

ומה אומר על זה צוקי?

> אני צוקרברג ומתחשק לי ליישם כבר מחר את השיטה להעצמת משתמשים אצלי במוצר. איך אני אמור לפעול?

"השיטה הקיימת כיום בשימוש אצל רוב חברות הדיגיטל נקראת UCD (User Centered Design). היא נותנת כרגע מענה לשתי הרמות הראשונות בעיצוב של מוצרים: השמישות והחוויה. אנחנו מתלבשים על השיטה הקיימת ומוסיפים את הרובד של העצמה", מסביר ד"ר גלולה.

"כדי להוסיף את הרמה של העצמה, יש לנקוט ב-3 צעדים: הצעד הראשון הוא לזהות את הפרסונות של המשתמשים שלך, לזהות את הנתיב המרכזי שלהן, שהוא מה שחשוב לאותם משתמשים בחיים, וזאת באמצעות ראיונות של מדגם מייצג של משתמשים. באמצעות אותם ראיונות מזהים גם את החולשות ואת החוזקות של המשתמשים, למשל דחיינות או תחושה של חוסר משמעות או כשרון של הומור. הצעד השני הוא להבין לעומק מה המוצר הדיגיטלי שאתה מאפיין יכול לעשות עבור המשתמש שלך. וואטסאפ יכול לשפר תקשורת וקשרים בינאישיים ויחסי חברה, ובזה אתה צריך להתמקד. וייז יכול לשפר דברים בתחום הניווט והנסיעה. כל מוצר דיגיטלי יכול לשפר העצמה רק בתחום שלו. הצעד השלישי הוא לשלוף מארגז הכלים של השיטה את עקרונות העיצוב המעצימים המתאימים לכל חולשה או חוזקה ולאפיין את המוצר לאורם. למשל, אם אני מחפש לשפר מסוגלות עצמית, אני שולף את העקרונות של 'ארגז חול', 'חוויות של הצלחה' ו'התנסות בטוחה'".

הדיגיטל פה בשביל להישאר

אם נחזור למשל של הג'אנק פוד שפתחנו בו, שיטות מסוימות יגידו לך לא להזמין מראש המבורגר, ואם כבר יש אחד על השולחן, אז לשים אותו בצד ואפילו לעצום עיניים אם הוא יותר מדי מגרה, אבל מי שהולך על הכיוון הבריא מציע גישה אחרת של לשים לפני הצרכן מוצרים משביעים וטעימים שהם גם בריאים. אנחנו במכון אומרים: אתם רוצים שיטה מסודרת מה בריא ומה לא בריא בתחום הדיגיטלי? הנה, אחת, שתיים, שלוש, זה בריא וזה לא".

"החיים של הילידים הדיגיטליים כבר מתנהלים שם, בדיגיטל, אבל מי שהוא מהגר טכנולוגי – איבד את הכוח, החיים זרקו אותו הצידה, הוא היה במרכז החיים, ופתאום הכול עבר לדיגיטל, והוא מרגיש שהכל מתנהל לידו, הוא לא מבין את השפה הדיגיטלית. תפקידם של מאפייני המוצרים הוא להבין את המצב הזה, ולנסות לתת להם ללמוד בקלות את השפה באמצעות שמישות טובה. אנחנו רוצים להחזיר לידיים של המשתמשים את השליטה, את העצמאות ואת המסוגלות", מסכם גלולה, "ולעשות את זה דווקא באמצעות הטכנולוגיה שעד היום פגעה בכל אלו. כך אנחנו מייצרים טכנולוגיה שהיא גם שמישה מאוד, גם חווייתית, אך לא פחות מכך גם מעצימה".

יש תקווה?

"אנחנו לא רק חוקרים את הנושא במסגרת מכון המחקר UED, אלא גם עסוקים בללמד את מפתחי ומאפייני המוצרים הדיגיטליים איך לעשות את זה נכון", אומר ד"ר גלולה. בימים אלו מציע המכון, סדנאות והכשרות מקצועיות לחברות הדיגיטל הגדולות בעולם שמלמדות איך להעצים את המשתמשים שלהם. בד בבד ד"ר גלולה שוקד על כתיבת ספר מקיף על השיטה.

המשימה שלנו היא להעצים כל אדם וכל ארגון על פני כדור הארץ להשיג יותר – סאטיה נאדלה  מנכ"ל מיקרוסופט

ומשהו כבר קורה. יש סדקים ראשונים אצל ענקיות הדיגיטל, ובעמק הסיליקון כבר התחילו לזוז לכיוון. אולי גם שם כבר מתחילים להבין שהם הגזימו עם ההתמכרות והחוויה. התחיל בזה פרופ' בן שניידרמן, אחד מוותיקי עולם אפיון המוצרים, שפרסם מניפסט עוד בשנות ה-90, ולאחריו הצטרף בשנות האלפיים ד"ר ג'ייקוב נילסן, הגורו של השמישות, שקרא גם הוא להעצים את המשתמשים. חברות הדיגיטל הצטרפו לתהליך בשנים האחרונות. גוגל מצהירה כבר זמן רב: "אנחנו מתמקדים במשתמש וכל השאר יבוא מאליו" ו"שניתן להרוויח כסף מבלי להזיק ולעשות רע". גם המנכ"ל האגדי של אפל , סטיב ג'ובס, אמר: "קודם כל המשתמש. ורק אחר כך הטכנולוגיה". הגדיל לעשות מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, בהצהרתו: "במיקרוסופט המשימה שלנו היא להעצים כל אדם וכל ארגון על פני כדור הארץ להשיג יותר".

ד"ר גלולה קורא לציבור להתחיל לדרוש העצמה וטוען שזה בדיוק הזמן הנכון: "הגיע הזמן. הציבור צריך לדרוש מענקיות התוכן הדיגיטלי לייצר עבורו טכנולוגיה בריאה, לא ממכרת ומעצימה. לנו יש את השיטה איך לעשות את זה עבורכם, אבל תפקידכם כצרכנים נבונים הוא להתחיל לדרוש. אנחנו נעשה את השאר".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אנחנו יודעים שזה קצת מוקדם מידי להתחייב
אז מצא את הדרך במתאימה עבורך להישאר איתנו בקשר
Sorry, your browser does not support inline SVG.
או
הירשם לקבלת ניוזלטר
פעם בחודש חדשות חמות בלבד
עקבו אחרינו ברשתות חברתיות
חומרים טריים כל הזמן, כדאי