השפעת עיצוב פוסטים באינסטגרם על דימוי גוף

מגישות: שהם דחוח והדר כהן
מרצה: ד"ר דוד גלולה

מבוא

המבוא לעבודה פותח בהצגת השפעת הרשתות החברתיות, ובפרט אינסטגרם, על עיצוב אידיאל היופי והנראות בעידן המודרני. אינסטגרם, המתמקדת בתוכן ויזואלי מהיר ומסונן, מעניקה לגולשים פלטפורמה להציג תמונות וסרטונים המחזקים את האידיאל האסתטי. באינסטגרם ישנה שכיחות גבוהה לשימוש בפילטרים, עזרים גרפיים וכיתובים שמעצבים את התוכן ומשפיעים באופן תדיר על משתמשים צעירים, אשר באופן טבעי מבצעים השוואות חזותיות ונפשיות בין עצמם לבין הסטנדרטים האסתטיים הגבוהים.

בפרק זה מצוין מחקרם של Meier ו-Grey (2014) אשר מצא כי חשיפה מתמשכת לדימויים מחושבים מבחינה אסתטית משפיעה לרעה על דימוי הגוף של בני נוער, ויוצרת תחושת חוסר שביעות רצון הולכת וגוברת מגופם. בנוסף, מובא מחקרם של Brown ו-Tiggemann (2016), שהצביע על כך כי שימוש בפילטרים המעצימים את מראה הגוף מקשה על המשתמשים לראות את עצמם באופן מציאותי. על רקע זה, מציע המחקר הנוכחי לבחון כיצד הקשר עם מערכות תמיכה, כמו משפחה, עשוי להפחית השפעות אלו ולסייע בגיבוש תחושת ערך עצמי יציבה יותר, גם במצבים בהם הדימויים הם בעלי אידיאליזציה גבוהה.

סקירת ספרות

סקירת הספרות מתחלקת לשלושה חלקים עיקריים, כאשר כל חלק מייצג סוגיה מרכזית בתהליך השפעת עיצוב הפוסטים על דימוי הגוף:

• • השפעת אידיאל היופי באינסטגרם על תפיסת הגוף: פורסים מחקרים רבים המראים כי השוואות חזותיות בין משתמשים לדימויים הנראים באינסטגרם מובילות לתחושות של חוסר שביעות רצון. מחקר של Perloff (2014) מראה כי הדימויים באינסטגרם מחזקים אידיאלים רזוניים ואסתטיים שאינם בהכרח מציאותיים, אך עם זאת נתפסים כאידיאליים בעיני המשתמשים. עוד מצוין מחקרם של Cohen ו-Fardouly (2018), שמצא כי פילטרים ועריכת תמונות יוצרים פער בלתי נתפס בין נראות משתמשים לבין הסטנדרט המושלם שמוקרן באינסטגרם.

• • תמיכה משפחתית והגנה בפני השפעות שליליות: נסקרו תיאוריות ומחקרים המראים כי תמיכה משפחתית עשויה לשמש גורם מגן בפני לחצים פסיכולוגיים הנובעים מהשוואות חברתיות. למשל, מחקרם של Tiggemann ו-Miller (2010) הדגיש את התפקיד הממתן של תמיכה רגשית בתוך המשפחה, אשר עשויה להפחית את השפעות ההשוואות ולהגביר את הביטחון העצמי של המשתמשים הצעירים. לפי Lam ו-Power (2006), תמיכה משפחתית יכולה לעודד חוסן אישי, כך שגם במצבים של חשיפה לדימויים פוגעניים מבחינה חזותית, תמיכה זו מפחיתה את מידת ההשפעה השלילית של הדימויים הללו.

• • השפעת הפילטרים והכיתובים על דימוי הגוף: חוקרים מציינים את תופעת "אפקט הפוטושופ", שבה פילטרים ומניפולציות חזותיות מטשטשים את גבולות המציאות. Farrow ו-Warren (2018) מצאו כי משתמשים צעירים שמרגישים צורך להסתיר את חזותם האמיתית בתמונות ולעשות שימוש מרובה בפילטרים, חווים תחושת ערך עצמי נמוכה יותר ומביעים ספק כלפי מראם הטבעי. מחקרים אלו מסייעים להציף את חשיבותו של המחקר הנוכחי, הבודק את תרומת התמיכה המשפחתית והאופן בו היא משפיעה על חוויית השימוש בדימויים אלו.

שאלות והשערות מחקר

המחקר הנוכחי התמקד בשאלה המרכזית: האם קיימת השפעה מתונה יותר של פוסטים עם דימויים מסוננים על דימוי גוף בקרב משתמשות הזוכות לתמיכה משפחתית בהשוואה למשתמשות עם תמיכה משפחתית פחותה? ההשערות היו כי צעירות עם קשרים משפחתיים תומכים יחוו השפעה חיובית יותר על תחושת הדימוי העצמי שלהן, ויעמדו באופן חזק יותר בפני פגיעות נפשיות שעשויות להתלוות לתמונות אידיאליות ברשתות החברתיות.

שיטה

המחקר בוצע בגישת שיטות מחקר מעורבות (Mixed Methods), שכללה איסוף נתונים כמותיים ואיכותניים. נבחנו 50 צעירות בגילאי 18-25, כאשר 10 מהן השתתפו בראיונות עומק ושאר המשתתפות ענו על שאלונים כמותיים. השאלונים נבנו כדי לבדוק את רמת שביעות הרצון העצמית, תחושת התמיכה המשפחתית, והיחס לדימויים באינסטגרם. הראיונות התמקדו בניתוח עומק של תחושות המשתמשות לגבי דימוי גוף, תוך שימת דגש על כיתובים ופילטרים בפוסטים ועל השפעת תמיכת המשפחה בהקשרים אלה.

ממצאים

ממצאי המחקר הצביעו על כך שהקבוצה עם תמיכה משפחתית חזקה הפגינה רמות נמוכות יותר של השפעה שלילית מדימויים באינסטגרם. משתתפות אלו תיארו כיצד השיח המשפחתי סביב דימוי גוף ואידיאל יופי מאפשר להן לראות את המראה שלהן באופן מציאותי יותר ולהפחית מהשפעתם של פילטרים וכיתובים מקצינים. בקרב משתתפות ללא תמיכה משפחתית, הדיווחים הצביעו על כך שהן נוטות להרגיש חוסר שביעות רצון מדימוי גופן ונוטות להשוואות מזיקות לדימויים מושלמים שנצפים באינסטגרם.

דיון ומסקנות

העבודה מדגישה את החשיבות של עקרונות עיצוב אשר יעודדו מודעות עצמית חיובית בדימוי הגוף, ויצירת כלים באינסטגרם ובפלטפורמות נוספות אשר מעצימים את תחושת הערך העצמי. נמצא כי עיצוב פלטפורמות באופן שמאפשר שילוב של תכנים מגוונים ואותנטיים עשוי להקטין את הצורך בשימוש בפילטרים ולהגביר את קבלת העצמי. על בסיס ממצאים אלו, מוצע למעצבי חוויית משתמש לשקול יצירת כלים ואמצעים חברתיים אשר יקנו תמיכה פסיכולוגית למשתמשים ויפחיתו את השפעת התמונות האידיאליות על תפיסת דימוי הגוף שלהם. כמו כן, ניתנו המלצות למחקרי המשך אשר יוכלו לבחון את ההשפעה של עיצובים תומכי דימוי עצמי חיובי בפלטפורמות נוספות ובמדינות שונות, ולהעריך את ההשפעות על קהלים שונים.

העבודה מספקת כלים מעשיים לעיצוב אפליקציות מדיה חברתית, ומציעה מודל לשימוש בתמיכה משפחתית ככלי המעצים את המשתמשים תוך חיזוק ערך עצמי ויצירת עמידות רגשית בסביבה החזותית של הרשתות החברתיות.