במסגרת הסמינר "עיצוב מעצים משתמש" במסלול לחווית משתמש במכללה האקדמית ת"א-יפו ניסו הסטודנטים לחשוב על מודל המאמן במוצרים דיגיטליים.
מודל המאמן מתמודד עם בעיות אמיתיות של משתמשים בעולם האמיתי של שהמוצר עשוי לעזור להם להתגבר על מצב של חוסר יכולת לא קבועה (כלומר שאפשר להתגבר עליה).
הצוות של שקד אלון, רוני דימנט וספיר בן חמו שהתמקד ב-Waze – עשו תהליך של מיפוי פוטנציאל לפרסונה וזיהו חוסר יכולת אמיתית בהכרת כללים שיכולים לעזור למשתמש ללמוד איך למנוע תאונות דרכים או איך להגיב בזמן אמת למקרה קיצון.
הפתרון שהם הציעו בעצם יזהה בצורה חכמה את סביבת הכביש בו נמצא המשתמש ויציג בפניו בצורה קולית וכתובה את העצה החכמה הקשורה לסיטואציה. למשל בזמן שהוא מתקרב לצומת, המערכת תאמר: "צומת לפניך, מומלץ להציץ במראה האחורית לפני ההאטה".
או לדוגמא, בזמן נסיעה בפקק, המערכת תאמר: "פקק לפניך, שים לב שאם נצמדים אליך מאחור, מומלץ לשמור רווח כפול מלפנים". או אם המערכת מזהה שמדובר בירידה ארוכה וקשה: "ירידה ארוכה לפניך, מומלץ להעביר להילוך ידני בעת הנסיעה ולא רק להשתמש רק בבלמים".
הם ממליצים להשתמש בהערות הללו לאורך מספר מוגבל של פעמים (3-5) ולאחר מכן להפסיק להעיר את אותה הערה. המטרה שלהם היא לא להישאר כל הזמן כקביים של המשתמש, אלא לאמן את המשתמש כך שהוא לא יצטרך את העזרה הספציפית הזו בעתיד.
המטרה שלהם תהיה לאמן את המשתמשים ולהפוך אותם לנהגים זהירים יותר בחיים עצמם.
