מחקר זה בוחן את הקשר בין מיקוד השליטה, תחושת העצמאות, והשימוש במסרים מידיים. מטרת המחקר הייתה להבין כיצד תחושת השליטה העצמית משפיעה על השימוש במסרים מידיים (כגון וואטסאפ), ובאופן בו אפיון הממשק הדיגיטלי מאפשר למשתמשים לחוות העצמה והתמודדות טובה יותר עם עומסי מידע.
מגישות: סופיה גוסיינוב וטל רבינוביץ'
מרצה: ד"ר דוד גלולה
מבוא
העבודה נפתחת בתיאור המאפיינים המרכזיים של מסרים מידיים בעולם הדיגיטלי ובמיוחד בתקופת מגפת הקורונה, שבה התקשורת הפכה מקוונת יותר. השימוש במסרים מידיים הפך לכלי תקשורת עיקרי המשרת מיליוני משתמשים לצורכי עבודה ותקשורת אישית. המחקר מציין כי אפליקציות אלו מהוות "מרחב פרטי" המשתמש על ידי אנשים בעלי מיקוד שליטה פנימי וחיצוני כאחד, אך הדפוסים השונים עשויים להשפיע על מידת תחושת השליטה שחווים משתמשים אלו בעת השימוש.בפרק זה מובא כי מטרת המחקר היא להבין את הקשר בין מיקוד השליטה לתחושת העצמאות והנוחות בעת השימוש במסרים מידיים, ואיך עקרונות עיצוב יכולים לסייע בהעצמת המשתמשים.
סקירת ספרות
הסקירה מתמקדת בנושאים הבאים:- מיקוד שליטה פנימי וחיצוני בהקשר של העצמה: מחקרו של Rotter (1966) מסביר כי אנשים בעלי מיקוד שליטה פנימי נוטים לחוש שליטה גדולה יותר בפעולותיהם, בעוד בעלי מיקוד חיצוני נוטים לתלות גבוהה יותר בתגובות חיצוניות, כמו תקשורת עם אחרים.
- השפעת המסרים המידיים על תחושת העצמאות: נמצא כי בעידן הדיגיטלי, מסרים מידיים נוטים לחזק תחושת נוכחות זמינה, דבר שמוביל במקרים רבים לעומס מידע ומתח אצל משתמשים, כפי שמצאו Cain ו-Swayer (2017).
- איפיונים עיצוביים להגברת תחושת השליטה: Hassenzahl (2010) מראה כי כלים המאפשרים הגדרת זמני שימוש וגישה מותאמת אישית יכולים לשפר את תחושת השליטה במסרים מידיים ולמנוע תחושות עומס.