למידה מקוונת והשפעותיה על סטודנטים עם חרדה חברתית

מגישים: רותם רפאלוב ומירון בוקרה
מרצה: ד"ר דוד גלולה

מבוא

המבוא מתאר כיצד תקופת מגפת הקורונה הביאה לעלייה בלמידה מרחוק, תוך הטמעת כלים טכנולוגיים המספקים סביבה בטוחה יותר עבור סטודנטים עם חרדה חברתית. במהלך תקופת הסגר, הסטודנטים נאלצו להתמודד עם מערכות הוראה מרחוק, ולעיתים קרובות דיווחו כי סביבה זו מפחיתה את הלחץ הנפשי המתלווה לדיבור בפני קהל.

המבוא מציג את החשיבות של סביבות אלו כמרחב אשר עשוי לחזק תחושות של ביטחון עצמי, בכך שהן מקטינות את הפערים החברתיים הנפוצים בסביבה פרונטלית, כיוון שהמרחב הווירטואלי מאפשר לסובלים מחרדה שליטה מסוימת במראה החזותי שלהם ובאופן שבו הם נוכחים בפני הכיתה. המחקר שואף לברר האם למידה מרחוק תוכל לתרום לשיפור המיומנויות החברתיות גם בהקשרים נוספים בעתיד.

סקירת ספרות

הסקירה מציגה מספר נושאים עיקריים שמסבירים את החשיבות והפוטנציאל של למידה מקוונת עבור סטודנטים עם חרדה חברתית:

• • השפעת חרדה חברתית על דיבור בפני קהל: מחקרם של Beidel, Turner ו-Young (2005) תיאר כיצד חרדה חברתית משפיעה לרעה על ביצועי סטודנטים ומובילה להימנעות מהשתתפות, ובכך פוגעת בהצלחתם בלימודים. הם מציינים כי סטודנטים עם חרדה חברתית נוטים להימנע מאינטראקציות פרונטליות, בשל פחד מביקורת וניסיון להימנע מהשפלה.

• • למידה מקוונת כמפחיתת חרדה: מחקר מאת Rubin (2017) מצא שלמידה מרחוק מפחיתה את התסמינים של חרדה חברתית על ידי כך שהיא מאפשרת גישה מאובטחת יותר לדיבור בפני קהל. Rubin הציע כי המסגרות הדיגיטליות מספקות מקום לשיפור הביטחון, כיוון שהן יוצרות אפשרות להסתיר את המראה ולשלוט ברמת החשיפה בזמן אמת.

• • תפיסת מסוגלות עצמית ולמידה מקוונת: תיאוריות פסיכולוגיות בנושא מסוגלות עצמית כמו זו של Bandura (1997) מוסיפות כי למידה בסביבה שאינה פרונטלית מאפשרת למשתתפים לחזק את תחושת הביטחון שלהם במיומנויות תקשורתיות ובשיפור היכולת להשתתף בדיונים.

שאלות והשערות המחקר

שאלת המחקר העיקרית מתמקדת בבחינת ההשפעה של למידה מקוונת על תחושת המסוגלות העצמית ותחושת הנוחות של סטודנטים עם חרדה חברתית בהתמודדות עם דיבור בפני קהל. השערת המחקר גורסת כי למידה מקוונת מספקת מרחב שמאפשר הפחתת חרדה במצבי תקשורת ציבוריים, באופן שיכול לסייע בטווח הארוך גם בסביבות פרונטליות.

שיטה

המחקר כלל מדגם של 50 סטודנטים אשר השתתפו בשאלונים וראיונות עומק. השאלונים נבנו כדי למדוד את רמת החרדה החברתית, תחושת הביטחון העצמי והמסוגלות העצמית של המשתתפים. הראיונות נועדו לספק תובנות מעמיקות על חוויית המשתמשים בלמידה המקוונת, תוך השוואה לתחושותיהם בסביבה פרונטלית.

ממצאים

תוצאות המחקר מצביעות על כך שסטודנטים עם חרדה חברתית דיווחו על עלייה משמעותית בתחושת המסוגלות העצמית בזמן הלמידה מרחוק. המשתתפים תיארו כי היכולת לשלוט במצלמה ובאופן החשיפה תרמה לתחושת הביטחון שלהם. מרואיינים אף דיווחו כי בזכות הנוחות המוגברת בלמידה מרחוק, הם הרגישו יותר בנוח להשתתף ולהביע את דעתם, באופן שהוביל לתחושת הצלחה והתמודדות מוצלחת עם החרדה.

דיון ומסקנות

העבודה מסיקה כי הכלים הטכנולוגיים שמציעה הלמידה המקוונת אכן יכולים לשמש כמרחב תומך למשתמשים הסובלים מחרדה חברתית, ואף תורמים להעצמתם. המלצת המחקר היא להרחיב את השימוש בכלים הללו גם בסביבות פרונטליות, למשל באמצעות שילוב אפשרויות שליטה במצלמות או הקלטה מוקדמת של דיבורי קהל, כדרך ליצירת חוויות למידה מגוונות. בכך ניתן לאפשר גישה מותאמת אישית יותר, שתוביל להעצמת המשתמשים ולשיפור חוויותיהם החברתיות.

העבודה מציעה בסיס למחקרי המשך שיבחנו את השפעת הלמידה המקוונת על סטודנטים עם חרדה חברתית בסביבות אקדמיות שונות ויציעו פתרונות עיצוביים התומכים בהעצמת הסטודנטים בצורה רחבה יותר.